בעזהי"ת סימן א' בשו"ע או"ח סי' א' סעיף א' בהגה ולא יתבייש מפני בנ"א המלעיגים עליו ועכ"פ לא יתקוטט עמהם כ"כ המג"א מב"י והנה לריו"ח משום רשב"י ברכות ז' ע"ב וכו' למסקנא דגמרא שם דוקא בשהשעה משחקת לו אין להתגרות אבל בלא"ה מותר להתגרות בפרט בשהוא מילי דשמיא וצ"ל דחושש לתי' הגמרא שם הא בצדיק גמור והא בצדיק שאינו גמור ומי יאמר זכיתי לבי שהוא צדיק גמור, וע"כ שפיר פסק הב"י דעכ"פ לא יתקוטט עמהם כנ"ל. אמנם ק"ל מגמרא מגילה י"ט ע"א ר"ה אמר מהכא והכת ראו על ככה מ"ד מאיש יהודי מה ראה מרדכי דאיקני בהמן על ככה דשוי נפשי' ע"א ומה הגיע אליהם דאיתרחיש ניסא ע"כ משמע לכאורה בהדיא דבדבר הנוגע לאי' ע"א מותר להתגרות וכו' וי"ל באמת מרדכי שאני דצדיק גמור הוי וידע אינש בנפשי' וכו' ואולי י"ל ג"כ דהא ריו"ח שם אמר כולן מקרא אחד דרשו ותכתוב אסתר וכו' את כל תוקף מ"ד מאיש יהודי תקפו של מרדכי וכו' לפי"ז אפשר דקיי"ל בזה ג"כ כריו"ח לגבי ר"ה והראשון עדיפא לי' או אולי י"ל ע"א דחמירא ביותר אבל א"כ צ"ע דהול"ל חוץ מעניני דאביזריי' דע"ז רשאי להתקוטט ומותר להתגרות, אמנם יתכן למ"ש למעלה דמי יאמר זכיתי לבי וכו' ודוקא מרדכי הצדיק שהי' צדיק גמור הי' רשאי להתגרות בענין ע"ז משא"כ צדיק שאינו גמור ואין אתנו יודע עד מה ע"כ שפיר עבד דלא כתב בזה דבאביזריי' דע"ז רשאי להתגרות כנלענ"ד נכון בסד"ש לקיים פסק הרמ"א וב"י כנ"ל בזה. סימן ב' באו"ח סי' ג' סעיף א' כשנכנס לבה"כ יאמר התכבדו וכו' ועכשיו לא נהגו לאמרו, והנה בס' אור הישר וכן ראיתי אח"כ בשע"ת סי' זה בשם מחבר"כ בשם האר"י ז"ל לאמרו גם עכשיו ובזה ינצל שלא יהרהר בד"ת בבה"כ וכו' וכ' השע"ת ואולי לא נאמרו הדברים אלא ליחידים שתורתם אומנתם ולא זולתם וכו' דמחזי כרמות רוחא, ובפ"ת ביו"ד ססי' רמ"ו רצה לומר דלא שייך רמות רוחא אלא בדבר שעושה בפני רבים משא"כ בזה, (וכ' אח"כ שגם הב"י בא"ח בשם הר"ד אבודרהם ג"כ כתב דמחזי כרמות רוחא ע"כ.) והנה בזה הי' נלע"ד דאפשר מוכרח כן פשוט דגם ביחידות שייך מיחזי כרמות רוחא מגמ' ברכות דף י"ז ע"ב דתנן חתן אם רוצה לקרות ק"ש בלילה הא' קורא ופרי' בגמרא למימרא דרשב"ג חייש ליוהרא וכו' וגם רמי דרבנן אדרבנן וק' דלישני הכא מיירי ביחידות וביחידות לא שייך מיחזי כיוהרא, אע"כ כסבר' הב"י דגם ביחידות שייך מחזי כיוהרא. אמנם נראה כי העני דהגם דמחזי כיוהרא גם ביחידות מ"מ י"ל דברי מרן הר"י זללה"ה עפ"י מ"ש בטשו"ע או"ח סי' רל"ט ואומר יושב בסתר וכו' ואומר וכו' וכ' הב"י דהוא מגמ' שבועות ט"ו ע"ב דריב"ל אמר להנהו קראי וגני והיכי עביד הכי והאמר ריב"ל אסור להתרפאות בד"ת להגן שאני. ופירש"י כשהולך לישן בלילה ולפי"ז כיון דאיסור גמור שרינן לי' משום להגן מן המזיקין מכ"ש בדבר שאינו איסור רק משום דמחזי כיוהרא כ"ש דשרי כדי להגן, כנלע"ד לולא דמסתפינא. סימן ג' שיל"ת. סאטמאר אור ליום ב' טו"ב אדר תרע"ג. שלום לאורך ימים ושנים טובים, לכבוד התלמיד היקר היה מע"כ הרבני חרוץ ושנון יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה יחיאל צבי הלוי קליין נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק נאנאש יע"א. מכתבך השני עוררני להשיבך במוקדם האפשר יען כי כתבת שהזמן קרוב שיגיע אחיך נ"י להיות במ"צ וע"כ לקחתי פנאי להשיבך היום בסד"ש וגוף השאלה הלא ראית מ"ש בזה בפתחי תשו' ונמח"ב דכן המנהג שאינו מברך שהחיינו מי שנעשה במ"צ בפעם הראשון שמניח תפילין וגם הפמ"ג בא"ח סי' כ"ב כ' דאנן פסקינן שלא לברך. אמנם ראיתי לכ"ק מרן החת"ס שכ' בתשו' חא"ח תשובה נ"ה דהסכים עם הפ"ת שכ' ביו"ד סי' כ"ח שכל מי שמתחכך תחלה לחיוב מצוה יברך וכו' וע"כ יברך כל ב"מ בתחילת הנחת תפילין על כל מצוה שעתיד לעשות כל ימיו ע"ש ע"כ לקחתי רשות גם אני השפל לעיין קצת בהאי הלכה, והי' נראה לכאורה דבפעם הא' בודאי מברך שהחיינו דהנה הרמב"ם ז"ל בפי"א מה' ברכות ה"ט כ' כל מצוה שהיא מזלז"מ כגון שופר וכו' וכן כל מצוה ומצו' שהוא קנין לו כגון ציצית ותפילין וכו' וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצויה בכל עת שהרי הוא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן כגון מילה ופדה"ב מברך עלי' בשעת עשייה שהחיינו ע"כ והגראו"ו ז"ל באו"ח סי' הנ"ל כ' דבבא ראשונה למד מסוכה מ"ו ובבא שני' למד מתוספתא